שבילי אופניים בתל אביב מהמחשבה הראשונית ועד תחילת הביצוע

הקימה קבוצה של "רוכבי אופניים תל אביבים את עמותת "תל אביב בשביל אופניים (תאב"א). מטרת מייסדיה הייתה לדרבן את עיריית ת"א להכיר ביתרונות האופניים ככלי תחבורה עירוני ולהקצות משאבים לעידוד השימוש באופניים.
תאב"א פעלה בשני מישורים על מנת לקדם את פרוייקט שבילי האופניים:
א. הציעה לעירייה תוכנית לרשת שבילי אופניים תוכנית זו היוותה שבסופו של דבר את הבסיס לתוכנית המוניציפלית לרשת שבילי האופניים בת"א.
ב. תאב"א ביצעה פעילות הסברתית נרחבת בקרב תושבי העיר אודות היתרונות הגלומים בשימוש באופניים ככלי תחבורה.

מאמצי הפעילים של תאב"א נשאו פרי והוקם במחלקת התיכנון של עיריית ת"א צוות אופניים שמטרתו הייתה לקדם את נושא השימוש באופניים בעיר.

הפיק הצוות תוכנית פעולה ליצירת שבילי אופניים. התוכנית פותחה בסיוע מומחי תחבורה הולנדים ומומחי תחבורה מתאב"א.
מטרת התוכנית הייתה להפוך את האופניים לכלי יומיומי בת"א, המשמש לנסיעות לעבודה, ללימודים, לסידורים, לפנאי ולתיירות.
היעד של התוכנית היה שתוך 5 שנים 10% מכלל הנסיעות בעיר יבוצע באופניים.
לשם כך הוצע שיסללו קרוב לשמונים קילומטרים של שבילי אופניים בתוך 10 שנים (ראה פירוט של התוכנית ושלביה).
באוקטובר 1996 אישר ראש העיר (רוני מילוא) את התוכנית. הוא סירב לתקצב את התוכנית עד אשר תוכרז על ידי משרד התחבורה כ"פרוייקט תחבורתי". הכרה בתוכנית כפרוייקט תחבורתי מאפשרת סיבסוד ממשלתי בגובה של 70% מעלותה.

אישר משרד התחבורה את השלב הראשון בתוכנית שבילי האופניים בת"א.
חודשיים אחר כך הקצתה עיריית ת"א 2.1 מיליון ש"ח לפרוייקט (שליש מהסכום מתקציבי עירייה) ופרוייקט שבילי האופניים בת"א נכנס לשלב הביצועי.