איך הכל התחיל

בשנת 1994 נפגשו ארבעה רוכבי אופניים, שזיהו שבתל אביב יש פוטנציאל לתחבורת אופניים.
"זו הרי עיר שטוחה, קומפקטית, ללא יותר מדי ימי שלג, אך הסובלת ממצוקת חניה וגודש תחבורה מעיקים" הם אמרו לעצמם. פגישה נקבעה עם עובד עירייה בכיר לו ניסו "לשווק" את הסטרטאפ שלהם - להפוך את תל אביב לעיר אופניים. "התבלבלתם לגמרי" ענה להם הבכיר. "תל אביב יפו היא עיר מודרנית, לב המטרופולין ומרכז העסקים של מדינת ישראל. אתם מחבקי עצים חמודים, אבל לא ניתן לכם לקחת אותנו אחורה לימי המערות העליזים. אנחנו עם הפנים קדימה. שבסין ובשאר מדינות העולם השלישי ירכבו על אופניים, אנחנו מקדמים תחבורה מתקדמת. לא קראתם בעיתונים? אוטוטו תהיה פה רכבת תחתית..."

 

הארבעה לא התייאשו, וקבעו פגישה עם עובד אחר בעירייה, שידעו שהוא בעצמו רוכב אופניים. אותו עובד הקשיב בהרבה אהדה לרעיון אך השיב בטון עייף: "אני מאוד מעריך את היוזמה שלכם, אבל רעיונות מסוג זה מצליחים במדינות אירופאיות המקדמות תחבורה בת קיימא. אנחנו לעומתם, מדינה מזרח תיכונית והישראלים מחוברים לרכב הפרטי או לגמלים, חבל על המאמצים שלכם ..."

 

בלי להתבלבל, לאחר שמיצו את הניסיונות לגרום לעירייה להוביל את הנושא, צירפו הארבעה בעלי חזון נוספים ויסדו בשנת 1995 את תל אביב בשביל אופניים, אשר חרטה על דגלה לעודד את השימוש באופניים, לקדם  את תרבות האופניים ותחבורת האופניים בתל אביב. 

 

בשנת 2008 הרחיבה העמותה את פעילותה לרמה הארצית ושינתה את שמה לישראל בשביל אופניים.